חג שמח ושנה טובה לגולשי האתר ולבית ישראל כולו !
תהא שנת סימן טוב
לא.. הפעם לא יהיה כאן שום איזכור בנוגע לספורט, ולכן לא ייעשה כאן סיכום שנה. גם לא יהיה כאן שום פן אקטואלי
או ציפיות שקשורות לצבע הצהוב-כחול, אפילו לא בין השורות. הפעם אנחנו נתמקד נטו באווירת החג, שהוא מעל הכל חג יהודי ולא חג של פסטיבלים וסיכומים.
כמו השיר החדש של כולנו מהיציע אפשר לסכם את זה גם בצורה מאוד תמימה ונאיבים, אך מרגש וכנה –
"בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפרים נודדות /ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות/עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה בשנה הבאה..".
ארגון השחקן ה-12 מאחל לגולשי האתר ולכל בית ישראל כולו, שתהא השנה נוטפת דבש, שנה של הגשמת כל הרצונות ומימוש החלומות, שנה של הצלחה בכל התחומים – עבודה, משפחה, חברים, ושנחזיר בספורט את התארים. שנה של רוגע ושלווה, שנה מלאה באושר והנאה, שנה של חופש ושמחה, של אהבה ומעל הכל… שנה של בריאות!
שתהיה לכולנו שנה של הגשמה עצמית, של אמונה באחרים, של אהבת הארץ, ושל הערכת המולדת. שנה של עזרה הדדית, נטולת כעסים ומריבות של סתם, שנה נטולת שקרים ומזימות, שנה מלאה חיוכים ומצוות.
שנה שבה מדינת ישראל תזכה בגישמי ברכה, שנה שבה לא נשמע בכל שבוע על עוד ועוד תאונה, שנה
שבה נשמור על החיוך ועל עצמנו, נשמור על הפרופורציות המתאימות,
ולא נסתכסך האחד עם השני ונחליש את אחדותנו.
שנה שבה תיפסק הספירה – כי היום להזכירכם הוא היום ה-827 לחטיפתו של גלעד שליט !
גלעד שליט יעשה גם את ראש השנה הזה, כמו את שני החגים הקודמים, בשבי בעזה: "העובדה שהוא ואנחנו לא יכולים לחגוג עם כל שאר המדינה, כואבת וקשה במיוחד", אמר אביו נועם.
גלעד, אמא ואבא, יואל והדס האחים, וכל המשפחה והחברים – עם ישראל מתגעגעים, ורוצים כבר לראות אותך ואת החיוך שלך ולחבק אותך חיבוק אוהב וחזק. ולנו נשאר רק לאחל לחזרתו המהירה בשלום הביתה.
בואו נחשוב רגע…
אז לפני ששנת תשס"ח מפנה את מקומה לשנת תשס"ט, לפני שאנחנו טובלים תפוח בקערת דבש כאות לשנה טובה ומתוקה, ולפני שאנו עוטפים עצמנו בטלית בתפילה לשנה ברוכה יותר, נעצור רגע ונחשוב על האנשים שאנחנו, היהודים שאנחנו.
בעת כניסתה על שנה עברית חדשה שלינו להבין כי בכל יהודי טמון הרבה יותר ממה שהוא חושב. הרב קוק אומר כי בדור הגאולה מתגלה בעם במיוחד מידת ה"סגולה". הסגולה הינה מידה אשר טבועה בכל יהודי באשר הוא ואשר עוברת מדור לדור. מידה זו היא שקושרת את העם היהודי בכל רחבי תבל, היא זו שגורמת לנו, היהודים, לדאוג אחד לשני. הרב קוק אומר שבכל דור ודור מידה זו מתגלה באופן שונה.
מידת סגולה זו התגלתה בדור הקודם אצל החלוצים החילוניים במידת האהבה לארץ. בימינו מתגלה מידה זו בצורה פשוטה בחיי היום יום. מידה זו היא שגורמת לנו לעשות דברים "יהודיים" גם בלי שנדע, כמו כוח מיסטי שאי-אפשר להסביר, הגורם לנו להתחבר פעם אחר פעם למקורותינו. כל בחירה כזאת, בין אם נעשתה במודע או שלא במודע, היא התוצאה של מידת הסגולה.
גם אצלנו ביציע יש דוגמא למידת סגולה זו, והיא בשיר ההולכה הלקוח מתוך הסרט "ספרות זולה". שיר זה נבחר כשיר עידוד מבלי שבוחריו ידעו כי הוא לקוח מניגון מירוני עתיק. לאלו מכם שאינם בקיאים בפרטים, מירון הוא הר המשקיף על העיר צפת ובו קבור רבי שמעון בר-יוחאי. בכל שנה בל"ג בעומר היו מתאספים המוני יהודים, חוגגים את יום ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי ושרים את השיר הזה. בהחלט שיר קודש.
מידת הסגולה היא בעלת מאפיינים מסויימים. היא זו שקושרת אותנו לאחינו היהודים, היא זו שגורמת לנו לבחור דברים בעלי אופי "יהודי" והיא זו שעוזרת לנו גם ברגעים הכי קשים. אז גם אם אדם מחלל שבת, גם אם הדת נראית לו כמשהו רחוק וגם אם הוא חושב שהוא נמצא בשאול התחתיות עליו לדעת שבכל אחד יש משהו טוב. בכל אחד מאיתנו יש איזו מידה של טוב, ולו הקטנה ביותר.
כל אדם עשה בחייו, גם אם לא בכוונה, מצווה אחת לפחות שבה הוא יכול להיאחז אין זה משנה אם אדם שומר מצוות או לא-כולנו אנשים טובים.
שתהא לכולנו שנה טובה וברוכה במצוות ומעשים טובים. שנדע לתת מעצמנו לזולת, שנדע לתת לאלו שאין להם, שנהפוך לחברה מחבקת ואוהבת. שנוביל, נתפתח, נשאף להצלחות. שנדע לקבל ולאהוב את אחינו באשר הם. שנזכה להנות איש מטוב לבו של רעהו.
חוץ מיום משפחתי, סיבה למסיבה וחופש מהכל.. מה זה בעצם החג הזה?
ראש השנה, הוא חג יהודי המציין את התחלת השנה העברית. נחשב ליום המלכת ה' על האנושות (ומבחינה זו הינו חג אוניברסלי), וכן נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה, ומציין את תחילת עשרת ימי תשובה המסתיימים ביום כיפור.
החג חל בא' וב' בתשרי. המצווה העיקרית של החג היא תקיעה בשופר. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו. המונח "ראש השנה" מוזכר אמנם בספר יחזקאל, אולם לא במובנו העכשוי. מקור הביטוי "ראש השנה" במשמעות היום הראשון בשנה הוא המשנה.
יום הדין וחשבון נפש הכללי
ראש השנה נחשב ליום שבו דן ה' את כל באי העולם לגבי הקורות אותם בשנה הקרובה. אחד מהטעמים שנקבע ראש השנה דווקא ביום זה, היא משום שעל פי המסורת ביום זה נברא אדם הראשון, חטא בחטא עץ הדעת וה' דן אותו באותו היום. ומאז נקבע יום זה כיום דין לעולם.
בימים שלפני ראש השנה ואחרי, נהוג שכל אדם עושה חשבון נפש עם עצמו (דבר הרצוי גם במהלך כל השנה), ומבקש סליחה מחבריו על דברים לא כך שהתנהג כלפם לא יפה או על כל דבר רע שעשה, מתוך רצון אמיתי לחזור בתשובה ממעשיו הרעים ולהיות אדם טוב יותר.
יום זה הינו מצוין כיום הדין הכללי לכל יצורי העולם, או כפי שכתוב בתפילת מוסף: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם כעבדים" וגם "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לשלום, איזו לרעב איזו לשבע ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות".
על פי התלמוד, שלושה ספרים נפתחים בראש השנה. ספריהם של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים נפתחים ונחתמים מיד – הראשונים לחיים והאחרונים למיתה. הבינוניים תלויים ועומדים במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים. אם ישובו בתשובה – יתכפר להם. אם לאו – ייכתבו למיתה, לכן מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג לברך איש את רעהו במשפט "גמר חתימה טובה".
מנהגי ראש השנה וסממניו
התרת נדרים – על פי התורה ישנו חיוב לקיים נדרים, ואחת הדרכים להמנע מנדר שאדם נדר והתחרט הוא בהתרת נדרים לפני ראש השנה.
תקיעה בשופר – בראש השנה יש תקיעות רבות בשופר, ובגמרא מובא שזה על מנת לערבב את השטן שיראה שהמצוות חביבות על ישראל שמרבים במצוות תקיעת שופר.
איחולים- נהוג לאחל בליל ראש השנה, ולדעות שונות אף ביומו ובליל היום השני, "לשנה טובה תיכתב ותחתם". יש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים". לנשים וילדות מברכים "לשנה טובה תיכתבי ותחתמי", ולרבים – בלשון רבים[6].
סימנים – אכילת תפוח בדבש שתהיה שנה מתוקה, אכילת ראש דג או רש של כבש, כסימן לכך "שנהיה לראש ולא לזנב", סלק או תרד כדי "שיסתלקו אויבנו", כרתי (כרישה, ירק הדומה לבצל ירוק) "שיכרתו אויבנו", תמרים "שיתמו אויבנו", קרא (=דלעת בארמית. יש נוהגים לקחת קישוא במקומה) ובעדות אחרות גזר "שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו", רימון "שירבו זכיותינו כרימון".
תשליך- ביום הראשון של ראש השנה (או ביומו השני במקרה שהיום הראשון חל בשבת לפי מנהג האשכנזים) , הולכים אחרי הצהריים לחוף נהר או ים ואומרים בו את תפילת תשליך, שהיא בקשה להשלכת העבירות אל "מצולות ים". מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.
מניעה משינה- נהוג להימנע משינה ביומו של ראש השנה, על פי דברי התלמוד הירושלמי שהובאו אצל הפוסקים, שהישן בראש השנה ישן מזלו. אך יש שאינם מקפידים על כך אחרי חצות היום.
ארוחת החג
ארוחות חג. נהוג לערוך ארוחות חגיגיות, כדי לשמוח בראש השנה, על פי דברי חז"ל שאין שמחה אלא בבשר ויין, וכפי שנכתב בספר נחמיה: "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים".
דבש- נהוג לטבול בראש השנה תפוח או חלה בדבש (כמאכל מתוק), ולהוסיף ברכה "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". רב נטרונאי גאון אמר: "ומה שנו אוכלים טיסני ושותים דבש הוא כדי שתבוא השנה הבאה עלינו מתוקה".
חלות בצורות רבות- נהוג בראש השנה לאכול חלות בצורות שונות המסמלות את השאיפות השונות והמשאלות לקראת השנה החדשה. יש כאלו שאופים חלות בצורת סולם – "מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום". כן, כתוב במדרש שה' עושה סולמות ברקיע ועל סולמות אלו "את זה מעלה ואת זה מוריד". כמו כן, נפוצות הצורת כתר וציפור.
דגים- אכילת הדגים מקובלת עקב הסגולה שלהם לפרות ולהתרבות "וידגו לרוב בקרב הארץ". בנוסף נהוג לאכול ראש של דג (או גדי) כדי שנהיה ל"ראש ולא לזנב".
רימון- לפי המסורת היהודית, ברימון ישנם 613 גרעינים כמניין תרי"ג המצוות. בארצות שלא היו רימונים בעבר היו נוהגים להביא מארצות רחוקות רק כדי שיוכלו לברך עליו.
ריבות- בעדות המזרח נהוג לאכול ריבות של פירות רבים עקב מתיקותן וסגולתו של כל פרי בנפרד.
חברים וחברות,
שמרו על עצמכם ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!
