יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

הערב, יום ראשון, ד' באייר תשע"ג, 14.04.2013,
חל ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

יום הזיכרון חל מדי שנה יממה לפני חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל,
כסמל למחיר ששילמה ישראל על הקמתה, וכזיכרון על המחיר שבקיומה.

מזיכרון – לתקומה.
נזכור לעד.
נזכור ולא נשכח.

ישראל מתייחדת עם זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
מספרם של הנופלים במערכות ישראל משנת 1860, שנת תר"ך, ועד ליום 14 לאפריל 2013 הוא 23,805 חללים.
מאז יום הזיכרון האחרון ועד ליום זה, נוספו עוד 92 חללים עם מדים.

ולכך כאמור, אנו מוסיפים את כל אותם אזרחי מדינה אשר נספו במהלך פעולות האיבה.

ת.נ.צ.ב.ה

"ובמותם ציוו לנו את החיים"

הכבוד הגדול ביותר שאפשר להעניק לכל המתים הרבים,
שרוחם מהלכת עלינו היום,
האלמונים והאחרים,
הוא לעמוד מולם ולומר,
שקולם הביישני, המוקיע באלמותו – נשמע היטב מקצה הארץ עד קצה.

שנשתדל בכל יכולתנו לבנות מעלה שורשים,
שהם תקעו במו גופם באדמה הקשה,
עץ יפה, בית נאה, חברה יפה
והכל ככל האפשר

קולם מכשף אותנו לומר סליחה שהם שם ואנו כאן,
ולנסות לזכור אותם,
את פניהם, את גופם, את כאבם האחרון, את בגידת החיים, את תעלומת הכבוד,
את הפגז או המוקש, את כלילת השמים,
את המילים הארוגות להפליא שאומרים לפעמים בשמם,
לשווא.

זוהי ארץ מסוכנת, אומר יהודה עמיחי באחד משיריו,
ארץ מסוכנת.
ארץ מלאה חפצים חשודים
ובני אדם ממולכדים,
ומצבות זיכרון מונחות בכל, כמו משקולות
כדי שתולדות הארץ לא יעופו ברוח, כניירות .

וכך, יום אחד בשנה לובש הזיכרון קול צפירה ומכה כל אוזן
וכל שאר ימות השנה הוא מהדהד בחדרי הלב

יום הזיכרון הוא יום האהבה החיה בלי קץ – יום הגעגוע שלא יישוב עוד לביתינו

יהי זכרם ברוך.