~~ חג פסח כשר ושמח! ~~

מחלקת הכדורגל שלנו עוברת תהליך של פריחה והתחדשות, אבל אוטוטו יכנס חג הפסח, חג שמביא עמו מדי שנה ריחות של אביב, פריחה והתחדשות, ובעיקר, חג המצוין את יציאת בני ישראל ממצרים וחירות עם ישראל בכלל!

בשם צוות מנהלי הפורום אנו מאחלים לכל הקהילה הצהובה מקריית שלום דרך יד אליהו ועד להדר יוסף ובכל מקום שהם ולכל בית ישראל – חג פסח כשר ושמח!!!

כמנהגנו מדי שנה אנו מצרפים את הכתבה שהיינו מעלים לאתר.

ראשית, על שום מה?
למען הסר ספק: אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים. בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים. (מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד).

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. (שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות).

שמות החג
א. חג הפסח ? נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על
שם קורבן פסח.
ב. חג המצות – נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים.
ג. חג החרות – נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו בו מעבדות לחרות.
ד. חג האביב – נקרא כך מכיוון שחל בעונת האביב.

ליל הסדר
נקודת השיא של חג הפסח היא ליל הסדר, במרכזו: סיפור יציאת מצרים. כאמור, מטרת ליל הסדר היא לספר את סיפור יציאת מצרים בעיקר לילדים וזאת הסיבה שהילד הכי קטן במשפחה שואל את ארבעת הקושיות ("מה נשתנה") כדי שהילד יהיה ערני ומעורב בסיפור ההגדה.

ליל הסדר מתקיים בלילה הראשון של החג זכר לליל השימורים ביציאת מצרים. המשפחה מסיבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים מעבדות לחירות של בני ישראל.

קערת הסדר
משמשת כתשמיש קדושה וזוכה לעיצובים אמנותיים, עליה מונחים מספר פריטים סימליים:

זרוע: עצם צלויה, זכר לקרבן הפסח

ביצה שלוקה: זכר לקרבן חגיגה – קרבן הנהוג בשלושת הרגלים – שהוקרב בעת העלייה לרגל

מרור: חסה וחזרת: מסמלות את הטעם המר של שיעבוד מצריים

חרוסת: בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצריים

כרפס: עלה סלרי או תפוח אדמה, אותו מטבילים במי מלח

שלוש מצות: אחת לאכילת מצה של מצווה, אחת ל"כורך" עם מרור, ואחת לאפיקומן. לאחר שמבצעים את האמצעית לאפיקומן, עדיין יש שתיים שלמות כ"לחם המשנה" זכר למנה הכפולה של המן שנאכל במדבר ביום השישי.

מצות
מאפה מקמח שלא החמיץ לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בחיפזון היציאה ממצרים.

סיבות מרכזיות לאכילת המצה:
1. זיכרון – אנו אוכלים מצות לזכר בני ישראל שיצאו ממצרים בחפזון ולא היה להם זמן להכין מזון ליציאה ומה שהם הסיפקו להכין זה מצות.
2. חינוך לריסון עצמי- איסור החמץ משתלב במטרה הכללית של התורה, לחנך את האדם לריסון עצמי באמצעות המצוות.
עצם הדבר, שאדם מתאפק במשך 7 ימים, ואינו מכניס לביתו לחם, דבר שהוא רגיל לו יום-יום, אין ספק, שזה מחנך אותו לקבלת עול מלכות שמים. אין הוא פועל על פי מה שבא לו, למרות מה שמתחשק לו, אלא על פי מה שהתורה מצווה.
3. החמץ-סמל ההתנשאות, הגאווה. המצה-סמל הפשטות, ההסתפקות במועט. המצה היא המאפה הפשוט ביותר: קמח ומים בלבד. סמל לפשטות ולצניעות.

האפיקומן
המחצית הגדולה של המצה האמצעית משלוש מצות צלחת הסדר. לאחר בציעתה מוחבאת כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצרים. יש מניחים את האפיקומן על הכתף להמחיש את זכר יציאת מצרים. נהוג שהילדים מנסים לגנוב את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה.

חמץ
קמח או מאפה שהחמיץ ותפח.

בדיקת חמץ – טקס חיפוש פירורי חמץ, לאחר נקיון הבית. יש הנוהגים להשתמש בנוצה ונר או פנס לחיפוש הפירורים. הטקס נערך עם חשכה בערב הקודם לחג.
ביעור חמץ – ניקיון של כל שרידי החמץ וכל פירורי מאפה בבית. החמץ הנמצא מובא לשריפה בבוקר של ערב פסח.
מכירת חמץ – על מנת שלא יצטרכו לזרוק מלאי חמץ בפסח, בעיקר סוחרים ובעלי עסקים נמכר החמץ באופן מאורגן לגוי ומוצא מרשות היהודי למשך הפסח. בסוף החג משלא שילם הגוי עדיין את חובו, מוחזר החמץ לבעליו.

סדר שני
בחוץ לארץ נהוג לחוג סדר שני בלילה השני של פסח, כחלק ממנהג "יום טוב שני של גלויות" הנהוג בכל שלושת הרגלים.

שבת הגדול
השבת הסמוכה לפסח, בה נהוג לדרוש בציבור ולקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח.

שיר השירים – נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת החלה בשבוע הפסח.

עומר
בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן השעורה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, שבעה שבועות עד לחג השבועות.

חברים וחברות, גולשים וגולשות, עם ישראל.
שיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ושקט לכולנו.