ארגון השחקן ה-12 קם בשנת 2000 על ידי מספר אוהדים משער 11, במטרה לשנות ולהפוך את הקהל של מכבי ת"א לקהל תומך יותר, מעודד יותר ומסודר יותר – מתוך הבנה שקהל טוב ידחוף את מכבי ת"א קדימה.
לאנשים שהקימו את ארגון השחקן ה-12 היה נמאס ממצב אוהדי מכבי ת"א בזמנו. מצב, שכלל את הדימויים של קהל מפונק שמעודד רק שהקבוצה מצליחה ומקלל כאשר הקבוצה מפסידה, קהל בלי תפאורה משמעותית ובלי אמצעי עידוד שונים, קהל שאינו מעודד 90 דקות (גם שהקבוצה מנצחת), וקהל חסר מגוון שירים רחב ויצרתיים.
אחד המשחקים שביטא את הצורך העז לשנות את פני הקהל היה המשחק נגד מכבי חיפה בתחילת עונת 2000/2001 בתאריך ה-2.10.2000.
הקהל, שלפני המשחק עוד שר "צהוב עולה", הפך את עורו אחרי 67 דקות, כאשר במצב של פיגור 3:0 נעצר המשחק לכמה דקות, עקב התפרעות הקהל והשלכת אין ספור חפצים למגרש (מה שמנע מחיפה להרים כדור קרן ליד שער 11), בזמן שברקע נשמעות קריאות מוכרות מתקופת שער 4 של איצטדיון ר"ג נוסח "תתפטר" ו"ביזיון".
בעקבות המשחק הזה – נוצר והתפתח לו מעשית: ארגון השחקן ה-12.
הרחבה של מכבי הקרובה לשער 11 מלאה בחפצים (מכבי ת"א-מכבי חיפה 02.10.2000)
החזון היה להקים גוש עידוד צבעוני, שיהיה פאנט בעידודו ובתמיכתו בקבוצה ויעודד את הקבוצה בכל מקום, בלי שום קשר לתוצאה הספורטיבית שעל המגרש, כאשר המטרה היתה לשנות את הקהל של מכבי מקהל מפונק לקהל שתומך ומעודד את הקבוצה גם ברגעיה הקשים.
עד מהרה החלו כ-20 אוהדים מכל הגילאים לפעול על מנת להנחיל את עקרונות ואידיאולוגית ארגון השחקן ה-12 בקרב הקהל הצהוב, כאשר השינוי לא איחר לבוא וכבר בעונת 2000/2001 שינה הקהל את פניו מקצה לקצה.
לבלומפילד הובאו תופים, דגלים, שלטים ושירים חדשים נכתבו ומהפכת העידוד רקמה עורות וגידים.
ארגון השחקן ה-12 היינו ארגון הדוגל בעידוד של 90 דקות בלי שום קשר לתוצאה שעל המגרש. אנו מאמינים שתמיכה מהיציע ברגעים קשים, תתרום לשחקנים ולקבוצה יותר מאשר קללות וקריאות בוז ולמעשה תמיכה ברגעים קשים על ידי הקהל, תוביל ותעזור לקבוצה ולשחקנים להגיע ליותר הישגים (דבר שעם הזמן הוכח כנכון). זהו אחד מהעקרונות והמטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת הדרך.
ארגון השחקן ה-12 הוא ארגון התומך בשיתוף פעולה עם ההנהלה, אך עם כל זאת הארגון ידע לעמוד ממול להנהלה, כאשר ההנהלה לא תדע איך להתייחס לאוהדיה ותפגע בזכויות הבסיסיות של האוהדים כגון: מחירי כרטיסים, יחס משטרתי כתוצאה מבקשת בעלי הקבוצה וכדומה.
מטרת ארגון השחקן ה-12 היא לדחוף את מכבי למקומות הכי גבוהים שאפשר.
מאז שנת 2000 ועד היום היה ארגון השחקן ה-12 אחראי על התפאורה ומנהיג את העידוד ביציעים, וכתוצאה מכך הצליח הארגון להנחיל בקרב אוהדי מכבי ת"א את אידיאולוגית הארגון, ולהפוך את הקהל של מכבי ת"א לקהל תומך, אוהב וצבעוני.
במשך אותה תקופה, שיפר ארגון השחקן ה-12 את רמת התפאורה ביציעי אוהדי מכבי מקצה לקצה, כאשר נעשו שלטים, דגלי פריסה ותפאורות רבות על ידי הארגון.
הארגון גם שיפר את רמת השירים של אוהדי הקבוצה, כאשר לכל שחקן חובר שיר ושירים רבים נכתבו לקבוצה ולסמל.
ארגון השחקן ה-12 אינו דואג רק לתפאורה ולעידוד, אלא מארגן הסעות לאוהדים למשחקי החוץ, מוכר מרצ'נדייז צהוב לקהל (כל ההכנסות הולכות לקניית אביזרי עידוד), מארגן פעילויות גיבוש לקהל כמו טורניר אוהדי מכבי ת"א בכדורגל ע"ש ירדן נגאר ז"ל המתקיים מדי שנה בקריית שלום, מסיבות אוהדים, הקרנות של משחקי קבוצות המועדון בחו"ל, ומפעיל את אתר האינטרנט שביחד עם הפורום שבו מהווה בית וירטואלי לאוהדי מכבי תל-אביב באשר הם.
למרות שארגון השחקן ה-12 קם על מנת לשפר ולתמוך במחלקת הכדורגל של מכבי, אין אנו רואים את עצמנו רק שם. הארגון תומך ונוכח בעידוד הקבוצה גם בענפי הכדורסל, הכדורעף והכדוריד ותומך בכל מחלקה של מועדון מכבי תל אביב.
הדבר מתבטא במיוחד בענפי הכדוריד והכדורעף, אליהם מגיעים חברי הארגון מדי משחק, שהשיא הגיע במשחק מספר 5 בסדרת גמר הפלייאוף בכדורעף לעונת 07/08, כאשר 1,500 אוהדים, כמות שיא במונחים של כדורעף ישראלי, הגיעו על מנת לדחוף את שחקני הקבוצה לעבר הזכייה באליפות.
ובכל זאת ראוי וחשוב להדגיש – יש דברים שלא ניתן לתאר במילים ו/או בתמונות.
בקרב חברי הארגון קיימת אווירה משפחתית ואישית לכל דבר ועניין ומעבר לכל קלישאה.החברות בין האנשים בארגון היא מה שהופכת אותו לכה מיוחד,
ובכך המהות הגדולה של ה-"מי אנחנו".
