יש (עוד) דרבי בעיר ? והוא צהוב!
יש משחקים בחיים של קבוצה ומועדון שמסמלים שינוי. ייתכן שהדרבי היום, אפילו שלכאורה מדובר בניצחון ליגה נוסף על קבוצה נחותה ממכבי, ייזכר בעתיד כאחד מאותם רגעים בהם מכבי כדוריד התבגרה.
מכבי התייצבה באולם האוניברסיטה בסגל חסר ביותר, בלי דייויד ראשיץ' המורחק, איציק חליפי הפצוע הטרי והפצועים הוותיקים סשה בזברחני ואור יוסיפון. למעט שלושת השוערים, עמדו לרשותו של אבי רש רק שמונה שחקני שדה, כולל תומר שמעוני שעלה לשחק פצוע.
מנגד, התייצבה היריבה העירונית, שעברה קיץ קשה שכלל קיצוץ בתקציב, ומשחקת ללא שחקנים זרים, עם מישה לוין האגדי בשער, שלושה שחקנים ישראלים מובילים וחבורה של צעירים מוכשרים.
המחצית הראשונה הייתה שקולה ומכבי נקלעה לפיגור ורדפה אחרי הכחולים, עד שער של ורנר סטרודום, שקבע את תוצאת המחצית ? שוויון 13:13.
הרדיפה הצהובה נמשכה גם במחצית השנייה, אך זנגה הענק בשער מנע מאס"א לעלות ליתרון של יותר משני שערים, עם סדרת עצירות מדהימות. ואז, בדקה ה-54, התעורר תומר שמעוני, ולמרות פציעה העלה את מכבי ליתרון ראשון אחרי דקות ארוכות. המופע של זנגה בשער נמשך, ואלכס פליסקין סגר את הסיפור עם שערים גדולים שקבעו 26:22.
לא ברור מה ניתן להסיק מהמשחק ברמה המקצועית, אבל דבר אחד ברור ? מכבי הכדוריד של העונה היא קבוצה של גברים, והניצחון היום היה בראש ובראשונה ניצחון של אופי ולחימה.
קודם כל, של תומר שמעוני ששיחק כמעט שישים דקות למרות פציעה, והחזיק את הקבוצה במשחק במאני-טיים.
אחריו, עומר דבדה הבלתי נגמר עם עבודה ענקית בהגנה ושערים חשובים בהתקפה,
זנגה האחד והיחיד שעצר בגופו, בידיו ובנוכחות שלו את הבריחה של אס"א,
וגם אלכס פליסקין הרוצח שפשוט לקח את הכדור, רץ ונתן לכחולים שערים בראש בדקות הסיום.
ראוי לציין גם את אוריאן ליפץ, שגילה מנהיגות ואחריות, למרות מספר לא מבוטל של איבודי כדור ואת טל בלכר, שהביא את כל הניסיון שלו כשהיה צריך.
תודה לך מכבי! תל-אביב צהובה!