רצפה

<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3>"הפעם למשחק הזה אני לא לוקחת אוטו, אבוא במונית, אחזור במונית, כדי שלא אהיה עייפה מהחגיגות שאחרי" ככה אמרתי לעצמי שבוע לפני הדרבי, כרגיל, אופטימיות. </FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3>מאז המשחק נגד אשדוד, שבוע שלם עבר נחמד כשגרה, עבודה, לימודים, אבל הראש חשב רק על יום שני, 20:50 בערב. והנה, אחרי שזה היה נראה כאילו לא יגיע, השבוע עבר.<BR>19:00 בערב אני יושבת לי בשער 11, רואה את ההכנות, מנסה לנחש מה תהיה הפעם התפאורה, רואה לאט לאט איך עוד ועוד אנשים מגיעים עד לכדי תפוסה מלאה. כמה נחמד לא לראות כיסאות ריקים חשבתי לי בסביבות השעה 20:40. כמה נחמד לראות שהקהל של מכבי מתעלה על הקהל של הפועל באופן קבוע חשבתי לי בשעה 21:20. </FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3>וכן, השתפנתי, בסביבות השעה 22:00 רגליי ברחו מחוץ ליציע, נראה לי שזה היה יציע 11, פשוט העיניים שלי לא הסתכלו איפה אני, העיניים שלי ראו רק את הרצפה. טוב, זה לא אשמת העיניים שלי, זה אשמת הדבר הזה שנקרא ראש- לא יכל להתרומם. ראיתי רצפה צהובה, פתקי בחירות צהובים, פה ושם גרעינים מפוצחים,וכמו הגרעינים.. גם הלב, כאילו הוציאו לו את הגרעין ונשארה רק הקליפה. הלכתי לי והלכתי וכל מה שראיתי זה רק רצפה, ראיתי איך המרצפות מסודרות, החול שבינהם, הסדקים, ראיתי גם דשא ירוק, אותו דשא ירוק שצריך את השמש הצהובה בשביל לצמוח. גם אני צריכה את השמש הצהובה, איפה היא? רק רצפה ראיתי… </FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3><IMG style="WIDTH: 528px; HEIGHT: 391px" height=439 alt="" hspace=0 src="https://www.sportpalaces.co.il/Pics/Blumfield/Renovation/BlumfieldRenovation26.jpg" width=512 align=baseline border=1></FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3>הנה ראיתי משהו צהוב, מונית! תגאלי אותי מהרצפה, תקחי אותי הרחק מבלומפילד כדי שלא אוכל לשמוע כלום, כדי שאפסיק להסתכל על הרצפה. "$%##$%^", זה מה שהנהג אמר לי כל הדרך, דיבר ודיבר ודיבר, אני לא הבנתי דבר, ובמיוחד לא הבנתי מה קרה לצהובה שלי במשחק, בכל העונה, בכל העשור. </FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3>ועכשיו, מגיע לו עוד שבוע של שגרה, עבודה, לימודים, וכל המסביב.<BR>אבל השבוע הזה מסתבר שהעיניים שלי יהיו ספציות בסוגי מרצפות, קרמיקה, גרניט פורצלן, עפר… כל מה שהרגליים דורכות עליו. הדבר הזה שמחזיק את הראש למעלה נהרס תודות לשני גולים מסכנים של אלו האדומים. "תודה" למכבי שלי שבזכותה אני מכירה טוב את הרצפה. אבל תודה למכבי שלי שאני תמיד מתרוממת וגאה שאני רואה את הסמל. אין פה סוף מפתיע, מקווה שאצליח לחזור ולישון אחרי אותו ערב כואב.</FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3><IMG alt="" hspace=0 src="https://files.12p.co.il/picture_library/article_pictures/article_football_fans.jpg" align=baseline border=1><BR>נמשיך כמובן להגיע גם בפעם הבאה. במשחק הבא. כי התמכרות זו התמכרות.</FONT></P>
<P><FONT face="arial, helvetica, sans-serif" size=3><STRONG>* תודה לגולשת חן על הטור.</STRONG></FONT></P>
<P><FONT size=3><FONT face="arial, helvetica, sans-serif">גולשים נוספים המעוניינים שהטורים שלהם יגיעו למסך של עשרות אלפי גולשים אחרים יכולים לשלוח דרך ה-"צור קשר" אשר בתחתית העמוד.</FONT><BR></FONT></P>