המהפכה כבר כאן
* אנא שימו לב כי את כל הפרטים האישיים על כל שחקן ושחקן, כולל ממוצעים מעונות קודמות ורקע מקצועי ואישי – ניתן לראות במהלך העונה כולה דרך כרטיס השחקן פה באתר ארגון השחקן ה-12 תחת קטגוריית כרטיס מועדון *
———————————————————————————-
קבוצת הכדורסל שלנו עברה בקיץ האחרון מהפכה לא קטנה. מלבד סגל השחקנים, התחוללה מהפכה קטנה לא פחות בצוות המקצועי. לדעת רבים, הכתובת הייתה על הקיר כבר לפני שנה, ואם ג'יימי ארנולד לא היה קולע סל ניצחון שתי שניות לסיום גמר הפיינל פור נגד הפועל ירושלים, כבר שנה שעברה המהפכה הזו הייתה מתחוללת.
ניתן לומר כי כל העונה אשתקד הייתה לא קלה מבחינת התווית שנדביק על הקבוצה או מבחינת ההצלחה (או אי ההצלחה, אם נדייק). לצד הפסדים מביכים, ואפילו תבוסות לבני השרון ולעירוני ר"ג, הצליחה הקבוצה להגיע לגמר הפיינל פור האירופאי ולהפסיד הפסד מכובד לצסק"א מוסקבה. את התוויות נשאיר,הפעם, לפרשנים, כי לנו, האוהדים, יש סיכום פשוט מאוד לעונה שעברה והוא "כשלון טוטאלי". אם מישהו לא הבין, אז שיחזור אחורה בזמן ל- 29.5 של שנת 2008, ויתעורר 3 שניות לסיום כשמאליק דיקסון קולע סל נצחון, לוקח לנו את האליפות לאחר 15 שנים ויורה את יריית הפתיחה למהפכה הצהובה.
כבר לאחר ההפסד ומיד עם תחילת הפגרה, היה ידוע שצביקה שרף לא סיפק את הסחורה בתור מאמן ושחייבים להחליף אותו. הרבה שמות נזרקו לאוויר, ומכיוון שפיני גרשון הודיע עוד בעבר שלא יחזור בשלב זה לאמן את מכבי, השם הגדול ביותר היה דיוויד בלאט, אשר הוכיח שהוא מאמן גדול כאשר הוביל את נבחרת רוסיה לאליפות אירופה כנגד כל הסיכויים. אולי הסיבה היא כסף ואולי זו סיבה אחרת, אבל המציאות היא שבלאט ויתר על משרת המאמן במכבי וחתם בדינמו מוסקבה.
בשלב הזה הוחלט במכבי על שני מועמדים סופיים. אפי בירנבויים, אשר הוכיח שהוא מאמן מצוין, ואולי נתון יותר מעניין מזה, ניצח את מכבי שלוש פעמים בעונה הסדירה והיה קרוב סל אחד מניצחון בחצי גמר הפיינל פור, ומהצד השני שרון דרוקר, שמאמן כבר כמה שנים בבלגיה ונתפס בהנהלה הצהובה כמאמן עם יכולות טובות ועל-כן הוא מאוד מוערך בקרב מקבלי ההחלטות הצהובים. במכבי החליטו ללכת על הותק ועל התוצאות והחתימו את הראשון. כרגע צעד זה מסתמן כהחלטה מצוינת, אבל כידוע, מבחן התוצאה הוא זה שיש לעמוד בו ורק במהלך העונה נדע איך יצליח לתפקד אחד המאמנים המנוסים ביותר בכסא הכי מלחיץ בכדורסל הישראלי.
אמנם עמדת המאמן היא בורג מרכזי במערך של מכבי, אבל כולם יסכימו שמוני פאנן הוא הלב שמפעיל את המכונה הצהובה. הוא האמא, האבא ולפעמים גם החברה כשצריך. לצער כולנו, הלב החליט "שהוא לא יכול יותר" ובמסיבת עיתונאים מרגשת ביותר הודיע על פרישה מניהול הקבוצה. בשנים האחרונות היו הרבה כתבות בעיתונים ובטלוויזיה על המשברים בהנהלת הקבוצה ועל הוויכוחים בין פרדמן לבין מוני פאנן. כאוהדי מכבי אנחנו לא מתעסקים בזה ובטוחים שמוני עשה את העבודה קודם כל כאוהד הקבוצה. לדעתי, אין אחד שלא מוקיר תודה או מקווה שהוא עוד יחזור. בצעד מפתיע הוחלט שקפטן הקבוצה לשעבר, גור שלף, יכנס לנעליים המאוד כבדות שהשאיר אחריו מוני פנאן וינהל את הקבוצה.
לאחר שבצוות המקצועי נגמרה מגמת השינויים וכל הכסאות אויישו, ניגשו בקבוצה לבנייה מחודשת של הקבוצה בתקווה שתהיה שונה מהעונה שעברה ובתקווה שתחזיר לעצמה, קודם כל, את כח ההרתעה שמלווה אותה כל השנים.
מלבד שאראס ואריאל מקדונלד, שהיו רכזים מצוינים, העמדה המרכזית תמיד הייתה בעייתית במכבי. עוד לפני תום העונה הקודמת חתם בקבוצה שחקן פרטיזן בלגרד, ווטינגו קאמינגס, אשר הרבה אנשים השוו אותו לאריאל מקדונלד בגלל סגנון המשחק וגם בגלל המראה החיצוני הדומה מאוד. במשחק הליגה הראשון קאמינגס עוד סיפק את הסחורה וקלע 20 נקודות, אך למעשה זה היה המשחק היחיד שבו שיחק טוב. וונטיגו הפך לאכזבת העונה, כאשר חלק גדול ממנה בילה על הספסל. זר נוסף שהיה טמון בו פוטנציאל רב שלא מוצה עד תום הוא וויל ביינום, אשר מלבד היכולת הבלתי רגילה שלו, לפעמים הגיעו טעויות מטופשות. מעבר לזה, לכולם זכורה פרשיית הדריסה המפורסמת בה הואשם בדריסת שני אנשים, ורק לאחר עזרה של שמעון מזרחי הצליח לצאת ממנה ללא כתב אישום. מכבי החליטה לשחרר את השחקנים הללו וכאות פתיחה לסדרת ההחתמות החדשות, גנבה מירושלים את רכז הנבחרת, דרור חג'ג, אשר לאחר כמה עונות טובות בירושלים הוכיח ללא ספק שהוא מתאים למכבי.
חיפושים נרחבים נערכו והרבה שמות עלו לאוויר עד שמכבי החתימה את רכז נבחרת פורטו ריקו, קרלוס ארויו, לו יש עבר של שבע שנים בליגה הטובה בעולם, ה- NBA. משחק חייו של ארויו ודאי זכור לכולם בתבוסה שהנחילה פורטו ריקו לנבחרת החלומות של ארצות-הברית באולימפיאדת אתונה בהפרש של 19 נקודות ובה ארויו עשה כרצונו על המגרש.
הקפטן, דרק שארפ, ממשיך לעונה מספר 12 בקבוצה ועליו באמת שכל מילה נוספת תהיה מיותרת.
ואסור לשכוח את טל בורשטיין, אשר בילה את רוב העונה שעברה אצל רופאים ומקווה להציג את היכולת המצוינת שלו מהשנים הראשונות בקבוצה.
יותם הלפרין הוא שחקן עם פוטנציאל בלתי רגיל, אבל אף פעם לא עשה את הפריצה הגדולה באמת. העונה האחרונה הייתה יותר מאוזנת, אבל עדיין נראה היה שלמשחקים הגדולים קשה לסמוך עליו שיופיע. אני מאמין שאם לא הייתה מגיעה ההצעה הקוסמת של אולימפיאקוס, יותם היה נשאר, אבל לדעתי גם לקבוצה ובמיוחד בשבילו זו הייתה החלטה מצוינת לעזוב את הצהובים.
אפי, אשר הגיע מבני השרון, החליט להביא איתו לעמדה של יותם את ג'ייסון וויליאמס, שהוכיח בעונה הקודמת (ובמיוחד במשחקים נגד מכבי בהם רשם ממוצעים של 19 נקודות) שהוא שחקן מצוין ויכול לנצח כל קבוצה ביום נתון.
בנוסף, במהלך מבריק, מכבי החתימה את צ'סטר סימונס, שבעונה שעברה הוביל את הפועל חולון לאליפות. דיוויד בלותנטאל, שנתן עונה פושרת, החליט לעזוב את הקבוצה לליגה הצרפתית ובכך הושלם הקו האחורי המצוין.
אם מישהו חשב שפה יש קרב על מקום על המגרש, אז כדאי שישים קצת מסה על עצמו ויעמוד על סולם, כי בתוך הצבע עומד להיות קרב אדיר שהרבה שנים לא היה בקבוצה. ליאור אליהו עבר עונה לא קלה, שלוותה בריב תקשורתי עם צביקה שרף, ואפילו בדיבורים על מעבר לקבוצה בחו"ל. נכון לימים אלה הוא בקבוצה ולדעתי, נחוש מתמיד להוכיח שמקומו בצמרת הגבוהה של אירופה.
לשמחת כולם, עומרי כספי ויתר על חלום ה- NBA ואחרי בעיות חוזה קטנות החליט להשאר, גם הוא, במכבי. התקווה היא שיעלה כמה דרגות ביכולת ויהפוך לאחד משחקני עמדה 3/4 הטובים באירופה.
ללא צל של ספק, שחקן העונה של מכבי אשתקד היה טרנס מוריס. כאשר מכבי חטפה לירושלים את מוריס הרבה אנשים הרימו גבה והביעו תמיהה על המהלך. כפי שכולנו ראינו, אותם אנשים גם אכלו את הכובע כאשר מוריס ניצח למכבי משחקים, לא אחת, והיה הציר המרכזי שעליו נשענה הקבוצה. כיום, גם בכדורסל שם המשחק הוא "כסף", וגם מוריס נכנע לדולרים וחתם אצל אטורה מסינה בצסקא מוסקבה, ולמעשה השאיר חלל ריק מתחת לסל. לאחר חיפושים רבים, החליטו במכבי להחתים את רודני וייט. בקורות החיים של השחקן ניתן למצוא ארבע עונות ב- NBA, בהן לא השאיר חותם גדול. את העונה האחרונה העביר בליגה הפורטו-ריקנית שם העמיד לזכותו מאזנים מצויינים. וויט הוא סימן שאלה גדול העונה הזאת ומעניין יהיה לראות איך ישתלב בקבוצה.
יניב גרין כבר שיחק בעבר במכבי, אך לא קיבל מספיק אשראי מהמאמנים. לאחר שתי עונות בליגה הרוסית במדי קבוצת "סמארה", החליט לחזור לעונה שלישית בצהובים, ונראה שיניב התבגר ומוכן לרמות הקשות ביותר באירופה.
ההחתמה האחרונה של מכבי, זו הנראית כמעניינת ביותר, היא בדמותו של דאור פישר, אשר מגיע מהליגה הבלגית ונראה כמו שר ההגנה החדש של יד אליהו. פישר שחקן צעיר עדיין ולפי הממוצעים שזקף לזכותו בעונות האחרונות ולפי ההתלהבות שמצופה כי יביא איתו, יש סיכוי שיגדל במכבי שחקן מצוין.
לצד עזיבתו של מוני פאנן, עזב גם ניקולה וויצ'יץ', "לב" נוסף של מכבי. השחקן הקרואטי, שהיה אהוב מאוד בקרב הקהל ביד אליהו, קיבל בקיץ האחרון הודעה על שחרור מהקבוצה בתום החוזה. הרבה אומרים שזה בגלל המס שמכבי צריכה לשלם על השחקן, אך גם הפציעה בעונה האחרונה והגיל עשו את שלהם וניקולה הצטרף ליותם הלפרין וחתם באולימפיאקוס היוונית.
את הקו הקדמי של מכבי משלימים אסטבן באטיסטה, שכבר בעונתו הראשונה הראה יכולות טובה ומלחמה מתחת לסל.
ומרכוס פייזר שגם הוא סימן שאלה גדול העונה. השחקן הגיע עם הרבה ציפיות, אך לא שיחק טוב בעידן קטש. השינוי חל כאשר צביקה שרף התמנה למאמן ונראה היה כאילו מרכוס הוריד מעצמו עול מסוים והראה כדורסל מצוין, שלעיתים היה נראה שאין שחקן באירופה שמסוגל לעצור אותו. לצער כולנו, כבר במשחק הראשון בשלב ה"טופ-16" נפצע מרכוס בצורה מוזרה ורק בשבועות הקרובים נדע אם החלים והאם הוא מסוגל לפתוח את העונה. לדעת רבים, אם פייזר יתאושש מהפציעה וימשיך את היכולת שהציג לפניה, יש למכבי על מי לסמוך שיקלע את הנקודות.
אין ספק שלמכבי העונה יש סגל מצוין שלא נופל משנה שעברה, ואפילו יותר טוב. הרבה תלוי בחיבור של השחקנים ושל המאמן, אפי בירנבוים. אם זה ילך כמו שצריך, יש סיכוי שנפגש בברלין, אבל לפני הכל, צריך להחזיר הביתה צלחת קטנה שהשאלנו בשנה שעברה בטעות. אירופה זה נחמד, אבל הליגה זה קודם כל.
עוד מעט זה מתחיל, שיהיה בהצלחה!